אני מארח כאן הפעם משהו משעשע, אם כי גם עצוב ומעורר מחשבות, פרי מקלדתם של ידידים שאני מעריך.
לא מוקדש לחסידי תיקשור.
מאת אילת ברעם־צברי
בהשתתפות עמנואל לוטם
בהוקרה ללאה גולדברג

בעמק יפה, בין כרמים ושדות,
ישנה תוכנית בוקר עם חמש פינות.
ומי מתארח בתוכנית?
בפינה הראשונה – אסטרולוגית שמנה.
כל היום מכינה מפות כוכבים,
מוכרת נחמות לאנשים עצובים.
בפינה השנייה מתארח הומיאופת.
כל היום מערבב נוזלים בכוסות,
מִמים עם מים רוקח תמיסות.
את הפינה השלישית מגיש קבליסט,
מגלגל נשמות ופותר חלומות.
מנהרייה עד דימונה –
הופך כל ריקי למדונה.
בפינה הרביעית גרה נומרולוגית.
בשמחה ובנחת
קופות גמל מפצחת.
ובפינה החמישית גר קורא בקלפי טארוט.
אך לפני שבוע ארז חפציו והצטרף לבית האח הגדול VIP.
כתבו דרי הערוץ שלט,
תקעו מסמר מעל לדלת,
וקבעו שלט בקיר: זמן אוויר להשכיר.
והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים –
באים לערוץ מגישים חדשים.
ראשון בא פיסיקאי, קרא את השלט,
נכנס ועלה ופתח את הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
– הנאה האולפן בעיניך?
– נאה.
– הנאה הרייטינג בעיניך?
– נאה.
– אם־כן, שב אתנו, הפיסיקאי!
– לא, לא אשב.
– למה?
– השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, מריץ האלקטרונים,
בכפיפה אחת עם אסטרולוגים וידעונים?
לא נאה למדע ולא יאה לי!
נעלבה האסטרולוגית, והפיזיקאי טס לצר"ן כי היתה לו פגישה חשובה.
הלך הפיסיקאי, באה כימאית.
חיש מהר עולה לקומה אחרונה. קוראה את השלט,
פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים סביבה, מסבירים לה פנים:
– הנאה האולפן בעינייך?
– נאה.
– הנאה הרייטינג בעינייך?
– נאה.
– אם־כן, שבי אתנו, הכימאית!
– לא, לא אשב.
– למה?
– השכנים אינם טובים בעיני.
איך אשב אני, בכירה ב"טבע",
עם הומיאופת שמוכר רק מים עם צבע?
לא נאה למדע ולא יאה לי.
נעלב ההומיאופת, והכימאית הלכה לבקש מענק מהאיחוד האירופי.
הלכה הכימאית ובא הפסיכיאטר, קרא את השלט,
נכנס ועלה ופתח את הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
– הנאה האולפן בעיניך?
– נאה.
– הנאה הרייטינג בעיניך?
– נאה.
– אם־כן, שב אתנו, הפסיכיאטר!
– לא, לא אשב.
– למה?
– השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, דוקטור מדופלם, מומחה למחלות הנפש,
עם קבליסט שמוכר רק זבל ורפש?
כולכם פסיכים!
נעלבו כל השכנים, והפסיכיאטר טס לכנס באספן, קולורדו.

הלך הפסיכיאטר ובא מתימטיקאי, קרא את השלט,
נכנס ועלה ופתח את הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
– הנאה האולפן בעיניך?
– נאה.
– הנאה הרייטינג בעיניך?
– נאה.
– אם־כן, שב אתנו, המתימטיקאי!
– לא, לא אשב.
– למה?
– השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, טופולוג בן טופולוגית,
עם נוכלת הקוראת לעצמה נומרולוגית?
לא נאה למדע ולא יאה לי.
נעלבה הנומרולוגית, והמתימטיקאי הלך להפריך את ההוכחה של השערת פואנקרה.
הלך המתימטיקאי, באה מרפאת בקריסטלים ובחוצנים.
חיש מהר עולה לקומה אחרונה.
קוראה את השלט, פותחת הדלת,
עומדת בפנים ומסתכלת.
באים אליה כל השכנים,
עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
– הנאה האולפן בעינייך?
– האולפן צר, תדר הקריסטלים לא יוגבר.
– הנאה הרייטינג בעינייך?
– יש על מה לדבר, אם כי החוצנים ציפו ליותר.
– ובכן, לא תשבי אתנו?
– אשב ואשב, בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני:
האסטרולוגית – נביאה אמיתית
ההומיאופת – עושה נסים
הקבליסט – מציל נפשות
והנומרולוגית – מחוללת פלאים.
רואה אני כי נוכל לחיות ביחד, בחברה טובה, בשלום ובנחת.
וחוץ מזה, זה מצוין לפרקטיקה הפרטית שלי.
לקחה המרפאה בקריסטלים ובחוצנים את הפינה,
וצופים בה מאות אלפים ברחבי המדינה.
כך בטלוויזיה שלכם, בין דן לאילות,
אין מקום למדע בין שלל הפינות.
מדוע זה כך? ועל שום מה?
הרי זה ברור, רק התקשורת אשמה!
ד"ר אילת ברעם צברי היא מרצה להוראת הביולוגיה ולמדע בתקשורת בטכניון, ופעילה מזה עשור במדיה הישראלית על שלוחותיה המצולמות והמודפסות. מומלץ לבקר באתר שהקימה – האתר הישראלי למדע בתקשורת. ד"ר עמנואל לוטם הוא עורך ומתרגם (בעיקר בתחומי המדע והמדע הבדיוני), ועורך מדעי של האנציקלופדיה המקוונת של YNET.
תגובות
לא מתאימה כאן.
השיר ירד לעם והשתמש במוטיב ישראלי של לאה גולדברג ופתאום הכניסו משהו טכני כמו העשרת פואנקרה. פואנקרה היה מתמטיקאי שהכתבים שלו מאוד לא קריאים גם לפיזיקאים. פואנקרה למעשה היא מה שהיה נהוג לכנות בצרפת של המאה ה-19 "פיזיקאי מתמטיקאי". כלומר, גם כאשר הוא דיבר על מכניקה שמימית הוא עשה זאת תוך שהוא מעלה משוואות ומוכיח אותן כמו שמתמטקיאי עושה ולא כמו פיזיקאי.
אני יודעת שנכתב ספר על השערת פואנקרה. לא קראתי אבל נראה לי שמאוד קשה לכתוב ספר על הנושא ולהבין עד תום את הנושא.
לגבי מקום המדע בתקשורת. מאוד יקר להעלות תוכנית מדעית. אילת בעצמה יודעת את זה כי הרי בכנס שהיא ארגנה בטכניון דנו בזה… להפיק ניסוי מדעי לייב בטלויזיה זה בלתי אפשרי, כי ניסוי מדעי נכשל לרוב בפעם הראשונה. ראה למשל התוכניות "בריינאק" ו"מקסחי המיתוסים". לכן כל ניסוי מדעי צריך להתבצע כמה פעמים בטרם יצליח וזה עולה המון כסף. לצערנו התקשורת במקומית סובלת מחסר תקציב ולכן מייבאים תוכניות מדע. זה נאמר בכנס מדע ותקשורת אצל אילת בטכניון.
תקרא את המאמר שלי על המדען שפרסמתי ב-Ynet
מצב המדען הוא לא מי יודע מה.
אחרי זה את מתפלאת שאת צוברת לך אויבים.
ישבו אנשים וכתבו שיר הומוריסטי, שמאחוריו עומדת דאגה אמיתית לגורל הההשכלה המדעית של הציבור – דאגה שעל הנייר משותפת גם לך (אף כי מאמריך הסופר-טכניים נגישים רק ליודעי ח"ן).
ואיך את מגיבה? נטפלת להשערת פואנקרה, בטענה ש"היא לא מתאימה". מה שנקרא, שיא הכבדות.
זה הסמל המסחרי שלך: להיתפס למונח או שם שמישהו מזכיר, ולנזוף בו שהם לא מבינים בעניין ולכן עצם האיזכור פסול ולא ראוי. אולי תפסיקי כבר לחלק ציונים לאחרים?
כמוך מחרחרי ריב בבלוגים של אחרים. שלום ולא להתראות.
התגובה שלי היתה עניינית. טענתי שסתם נטפלת להשערת פואנקרה. מה הקשר בין פועלו המדעי של האיש הזה לבין הרעיון שמאחורי השיר? מה הרלבנטיות של הסוגיה האם היה מתמטיקאי או פיסיקאי, האם היה קשה או קל להבנה – לעניין שעל הפרק, שהוא הפסבדו-מדעיות של תכניות המדע ברדיו?
אין קשר. כך שההיטפלות שלך לעניין לא רק שלא משרתת את מטרת הפוסט (העלאת המודעות למדע אמיתי בקרב הציבור) – אלא רק מסיטה את תשומת הלב. חושב לו הקורא התמים: נו, אז זה מה שמדענים בעצם עושים. מתעסקים בטפל.
זאת ביקורת מאד עניינית. את יכולה לא להגיב לה, אבל להטיח "טרול" בכל מי שחושב שפעילותך *מזיקה* לדימוי הציבורי של המדע לא מקדם כלום.
ולכן איני צופה בתוכניות בוקר
אני חושב שפספסת את הפואנטה של השיר. את נוהגת כמו כל אלה שלא היה נאה להם ולא יאה להם, והפקירו את תוכנית הבוקר הזו לידי הידעונים למיניהם. עליהם הביקורת בשיר.
וחוץ מזה מוטי צודק לגמרי, אבל חבל לבזבז עוד מילים בנושא העצוב הזה.
כאן, אצלי,בתגובות לשיר התמים הזה?
הייתכן?
זה לא השתרבב במקרה מטוקבקים מאתר אחר??
חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי דברים כאלה כאן.
וגם לא זכור לי שום מקרה אחר שבו מישהו (או מישהי) שניסה להסביר מדע כהלכה בשפת בני אדם חטף סתירות.
אגב, אסטרולוגית בבוקר (או בצהריים) היא עונש כבד מדי על סתירות. מגיעה לעם חנינה.
אז אנא, להירגע…
צר לי, אבל מי שהפגין פה גסות ובהשמצות זו את בתגובתך הראשונית (וגם אחר כך).
כל כולה של התגובה הזו היא: הנה, אני יודעת מה זו השערת פואנקרה, ולשם כך מותר להשמיץ את כותבי השיר.
למעשה מה שהוכחת שמרוב התלהבות להראות כמה את יודעת מה זו השערת פואנקרה ומי היה פואנקרה, הראת שלא טרחת לקרוא באמת את השיר ולהבין אותו. כי מה הוא אומר? שהמדענים מסתגרים להם במגדל השן של האצת חלקיקים והוכחות או הפרכות של השערות, ומפקירים את התקשורת לידי כל המתקשרים למיניהם.
ולכן אין טוב מאיזכור "משוה טכני כמו השערת פואנקרה" והבאת הניגוד בינו לבין האווירה העממית של השיר.
אם כן, אני מציע שתבקשי סליחה ממחברי השיר על מה שכתבת, וגם שתקשיבי למה שאותו מוטי כתב. אני לא יודע מה מניעיו, אבל אני חושב שכדאי לך לשקול את עצתו.
תגובה גסה וקנטרנית כמו זו של מוטי שאמר למעלה.
:
"גלי מה יהיה? אחרי זה את מתפלאת שאת צוברת לך אויבים."
אני מייצגת היום חלק ממערך המדע והתקשורת. אם אתה אומר ש"מוטי צודק לגמרי" והוא דיבר אלי בגסות איומה למעלה, השמיץ אותי והעליב אותי – אז באמת אין טעם שתהיה תוכנית בוקר על מדע. כי מדברים בגסות לאלה שעוסקים במדע ותקשורת.
אז חבל על הזמן שלנו שנקדיש להסביר לעם הזה מדע. אחר כך מקבלים רק סתירות לחי.
באמת עדיף שבבוקר תהיה אסטרולוגית כי זה מה שאנשים כמו מוטי מסוגלים להבין.
וגם נושא חשוב. אבל מי אני שאתלונן? כתבתי מאות כתבות בעיתון על מדע, אבל מאז שהפכתי למדען בעצמי הפסקתי עם זה כמעט לחלוטין בטענה האגואיסטית של חוסר זמן.
כל מה שכתבתי הוא את דעתי שהשערת פואנקרה לא מתאימה לשיר. וזו דעתי וזכותי להביע את דעתי בפרטי או ברבים מבלי שאיש יענה לי בגסות ומבלי לזכות בעלבונות.
יש דרכים אחרות לענות ובכבוד אם אתה לא מסכים לדעתי.
מכיוון שזו מדינה דמוקרטית לכל אדם יש זכות להביע את דעתו כל עוד הוא עושה אותה בצורה מכובדת וזה מה שעשיתי.
וזאת מבלי שיאשימו אותי בהאשמות שווא: שאני משמיצה את כותבי השיר או מנסה להראות כמה שאני יודעת – דברים שלא אמרתי בתגובה שלי ולכן הם פרי דמיונך.
ולכן לדעתי אתה בתור אחד מכותבי השיר למעלה צריך להתנצל בפני על מסע ההכפשות שנעשה נגדי לאורך כל התגובות כאן.
כמי שתרם לשירה של ד"ר ברעם את הבית על המתימטיקאי, בין השאר, אני מבקש להבהיר כי אני אינני אותו עמנואל שמופיע בדיון לעיל.
איני יודע מי האיש, ובפירוש אינני מקבל את סגנון הדיון שהוא השתתף בו, דיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, אבל הנקודה העקרונית שהוא העלה חשובה וצודקת: אם המתימטיקאים מעדיפים להסתגר בהיכל השן של השערת פואנקרה וכיו"ב, ולא נאה להם "לרדת אל העם", אין פלא שמרפאים בקריסטלים ממלאים את החלל.
לא מזמן ראיתי באחת מתוכניות הבוקר "דיון" בהכרזתם של כמה ביולוגים מולקולריים שעלה בידם לשכנע תא גזע להפוך לתא זרע. ומה היה לתוכנית הבוקר לומר על זה? "יו, עוד מעט לא נצטרך גברים, גיחי גיחי." מה זה תא גזע, ולמה חשוב שהצליחו להפוך אותו (אם אמנם הצליחו, זו שאלה נפרדת) לתא תפקודי? לאף אחד לא אכפת. על זה נכתב השיר.
רציתי להפנות את קוראי דף הפייסבוק של מוזיאון המדע לכאן אבל ההתכתשות בתגובות הוציאה לי את החשק.
אני שמעתי את השיר הזה בביצוע חי של אילת ומאד נהינתי.
ברשותך, הנה התייחסות שלי לעניין:
http://dugmanegdit.wordpress.com/2009/08/16/%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8-%d7%95-probability-matching/
הייתי צריך לחשוב שעלולים לחשוב שאני עמנואל לוטם. אני ממש לא – קטונתי, ואני מתנצל שלא הבהרתי את זה. אני כותב מדי פעם תגובות בבלוגים אחרים ב"רשימות", ותמיד בשם הזה, אז גם פה השתמשתי בו באופן אוטומטי.
ובתור קורא קבוע ברשימות, לצערי אני רואה שוב ושוב את ההתנהגות של גלי, גם אצלה וגם אצל אחרים (כמו למשל מקרה דומה שהיה רק השבוע בו היא חפרה באותה צורה סביב הערת אגב באיזה ראיון של אורי אבנרי על עמנואל קאנט, אם נזכיר עוד עמנואל…). עד היום אני די נמנעתי מלהגיב למקרים האלה, אבל פה נשבר כבר גם גב הגמל שלי. גלי – תעשי לעצמך טובה. תקשיבי לביקורות על מעשיך. למרות מה שנדמה לך, אין פה רדיפה. יש אנשים עם שכל בריא שרואים איך את הורסת לעצמך שוב ושוב, ומנסים לעזור לך.
לאהרן כאן את הרשימה ואת המסר שהוא רצה להעביר.
כי אני כמו שאמרתי כבר לא אכתוב יותר באתר רשימות אחרי שנתקלתי בתגובות הנאצה של המגיבים כלפי באתר רשימות.
לא יתכן שבשם "חופש הביטוי" אנשים יצאו למסע רדיפה אישי נגדי ויפגעו בשמי הטוב.
זו הפעם האחרונה שאני מגיבה כאן באתר רשימות ואני מציעה לכם כולכם – מגיבים בעלי ניקים אנונימיים ולא – להפסיק כדי לא להרוס יותר את הרשימה של אהרן.
גלי
אף אחד לא הרס לי את הרשימה (ואני מזכיר שוב שהשיר הוא לא שלי, אני רק האכסניה במקרה זה), ואני בטוח שאנשים נבונים מבינים את המסר…
אילו חשבתי שנאמר כאן משהו שעובר את גבולות הטעם הטוב, הייתי יכול למחוק את התגובה.
נראה לי שכאן המצב גבולי, ולא מצדיק מחיקה ,בשלב זה.
אך ההתכתשות אכן מיותרת, כמו שכתב חנן.
האמת, ממש לא ציפיתי שזה יגלוש למחוזות כאלה, וחבל.
גלי – אני מניח שלחלק גדול מהגולשים גם הניק שלך אנונימי. מניין להם לדעת מי זאת גלי, ועל איזה מאמר בווינט היא מדברת?
אשמח אם בהמשך לא אאלץ למחוק תגובות, ואם במקום הדברים המיותרים שנאמרו מישהו יגיד משהו חדש ומרענן על עידוד ההתעניינות במדע בקרב הציבור, לרבות שינוי סדרי העדיפות של התקשורת מוכת הרייטינג.
את מה שיש לי לומר אמרתי אצלי באתר. אני חושב שיש ציבור רחב למדי (שהוא מיעוט בכלל האוכלוסיה הכללית) שמתעניין במדע. על פי רוב מדובר במי שיש להם תארים במקצועות מדעיים. הציבור הזה יכול לצפות בתוכניות בערוץ 8 (וגם שם לברור את המוץ מן התבן), לקרוא את אחד מני הבלוגים הרבים שנכתבים בידי מדענים בנושאי מדע באינטרנט או להיות מנויים על כתבי עת פופולריים. רוב רובו של יתר הציבור לא מתעניין במדע ומהסיבות עליהן דיברתי במאמר אצלי שום ערוץ טלוויזיה רחב תפוצה לא יפנה זמן לפינה מדעית בתוכנית בוקר או תוכנית אקטואליה וספק רב אם יקדיש לכך זמן בנישות שידור "מאוחרות בלילה". אין לכך שום קשר עם נכונות מדענים לבוא לאולפנים. גם אם כל האקדמיה היתה מתדפקת על דלתות הערוצים המרכזיים המצב לא היה משתנה.
בישראל יש בעיה של מסה קריטית בעניין היכולת להריץ דברים פחות פופולריים. בגלל כמובן הכמות הכללית של דוברי עברית.
מעניין לראות מה קורה במדינות עם אוכלוסיה דוברת שפה ייחודית, בגודל דומה לישראל.
מעבר לזה יש בהחלט מקום לדחוף לציבור דברים שבתחילה יראו כקשים לעיכול, אך עם האוכל יבוא גם התיאבון. צריך פשוט משהו שיעשה את הצעד הראשון.
זה לא מספיק שהאקדמיה תרצה לבוא. מי שרוצה להיות במדיה צריך גם לדעת להתאים את עצמו לצרכי המדיה. זה לא אורמ שצריך להתפשר לע מה שחשוב, אבל צריך לדעת מה אפשר לעשות, ומה אי אפשר.
צריך לדעת להיות נגישים ואפילו אטרקטיביים לציבור הרחב, וזה ממש ממש לא קל. ככל שצריך להיות נגישים למחנה משותף יותר רחב, כך הדבר יותר קשה.
ואולי בכלל לא אנשי המדע עצמם יכולים או צריכים לעשות את זה, אלא יש צורך במתווך. הסדרה הכי טובה של מדע פופולארי שראיתי בטלוויזיה בכלל לא נעשתה ע"י מדען, לא ע"י שום הוקינג (שלפי דעתי הסדרות והספרים הפופולרים שלו ממש מזיקים בגישתם) או דומיו, אלא דוקא ע"י שחקן תיאטרון בריטי! (לצערי אני לא זוכר את שמו – אבל הסדרה, שעסקה בפיזיקת חלקיקים וכו' שודרה בארץ בטח בטלוויזיה החינוכית)
אז לא יכול לבוא כל שחקן לעשות את זה. צריך מישוה שקשור ומבין והשקיע. אבל כנראה שצריך גם איזשהו ריחוק.
לפחות לחלק מהדברים שכתב "דוגמהנגדית".
לפני ימים אחדים התפרסם ב"הארץ" ראיון עם הנשיא החדש של האוניברסיטה העברית פרופ' בו ששון, שבו הבטיח ליזום מהפיכה בתחום זה – דהיינו להוריד את אנשי המדע ממגדל השן ולעודד אותם באופן נמרץ להסביר לציבור הרחב מה הם עושים.
אני רק מקווה שהיוזמה הזאת תמומש בפןעל.
אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי. מה שאמרתי הוא שלפני שתהיה תוכנית צריך שיהיה זמן שידור. הסיכוי לכך שיהיה זמן שידור לתוכנית שלימה (יחד עם תקציבים) וכו' אינו משהו
שאני יודע להעריך במדוייק, אבל אני מנחש שהוא נמוך מאוד. את הסיכוי לפינה באחת מתוכניות הבוקר או האקטואליה אני יודע להעריך במדוייק – אפס. את הסיבה לכך הסברתי ברשימה האחרונה שפרסמתי אצלי באתר.
אני חושב שאתה יכול לראות את הבעייתיות כבר ברשת, ואפילו באתר זה שבו יש לכאורה סינון מלכתחילה של הקוראים והמגיבים. אני מנחש שהפעילות ברוב הרשימות שמציגות נושאים מדעיים כאן (יש מעט מאוד אגב…) היא נמוכה בהרבה מזו שברשימות שמציגות קריקטורות שמתאימות לרמתם של ילדי גן. מדוע? כי רוב האוכלוסיה, גם זו שמוכתרת בתואר "משכילה" לא מתעניינת במדע; זו גם הסיבה לכך שחוסר הכרות עם אחד מכתביו של טולסטוי יחשב כחור בהשכלה לגבי דידם של רוב כותבי רשימות (למשל…) אבל הם לא יחשיבו כבור אדם שלא יודע מהי חבורה, או מהו אוטומטון או שלא שמע על עקרון היחסות. המדע אינו חלק מהתרבות של רוב האנשים והסיבה למצב היא, לפחות בעיני, די ברורה.
דוגמהנגדית, אפשר להתרשם מדבריך שזה חוק טבע ואין מה לעשות לשיפור המצב.
אני לא חושב כך. עובדה, פעם יותר אנשים התעניינו במדע. היום פחות, וזאת מגמה עולמית, אנחנו בחברה (לא) טובה.
יש לזה הרבה סיבות שלא כאן המקום למנותן, אבל אחת מהן היא בוודאי קידוש הרייטינג בתקשורת והאחרת הסתגרות המדענים (לא כולם) במגדל השן.
צריך לשנות את המצב, ואפשר.
יופי של שיר!! תאור קליל ומחוייך אבל נוקב מאד על מתן במה כל כך מצומצמת לכתבות בעינייני מדע בעתונות ובמדיה האלקטרונית!
מוסף סוף השבוע של עתון מכובד, הקדיש לפני שבוע כמעט שליש מנפחו לזמרת כוכב נולד ותרומתה העצומה לרוק הישארלי,ואכן יש כבוד. אבל בכל זאת, הרהרתי ביני לביני, לא זכור לי שהוקדש מקום כה נרחב נניח למקבילתה המדענית, הפרפסור ממכון ויצמן ותרומתה העצומה לפענוח מבנה הריבוזום בתא וההשלכות שלו לפתוח עתידי של אנטיביוטיקות חדשות.
עושה רושם שלעתונים הגדולים [הארץ הוא אולי יוצא מהכלל] אין כתבי מדע, ארועים מדעיים בין לאומיים מרתקים כמו שנת האסטרונומיה הבינלאומית שצויינה השנה2009, זכו לכיסוי מינימלי בעתונות- זו המגיעה לקהלים הרחבים, שיכולה לסחוף אותם בהתלהבות הגילויים מדעיים, להעניק השראה, כזו שתטע בלב בני האדם תקווה לעולם מרתק וטוב יותר, תתרום להבנה ראציונלית שלהם את העולם.
כך שלמיטב הבנתי גם בתכניות מדע בטלויזיה הבעיה איננה תקציבית [ניסוייים שלא מצליחים בפעם הראשונה?…] אלא זה יעניין של מדיניות.
מדי פעם כשאני שומעת מפאתי הבית את קולו של אורן נהרי, אני מזנקת לכיוון המסך הקטן ומרותקת אל האיש וכתבותיו עד תום. אבל הן באמת נדירות.
ותודה לאהרון על הארוח הפארודי!
ולי
על מה אתה מבסס את טענתך ש:"עובדה, פעם יותר אנשים התעניינו במדע"?
הנה דוגמית:
http://pewresearch.org/pubs/574/two-decades-of-american-news-preferences
זה מחקר המראה שב-20 השנים האחרונות ירדה ההתעניינות במדע בארה"ב ב-50%!
ברוב מדינות המערב המצב דומה ככל הנראה. לא בדקתי לעומק.
רק אתמול יצא לי לשוחח עם חוקר הולנדי שבכה לי על זה שההולנדים לא פונים למדע, והמחקר באוניברסיטאות נשען יותר ויותר על סטודנטים מוכשרים מהמזרח הרחוק.
המצב בארץ שונה? אינני חושב.
כשלמדתי בתיכון, % ניכר מהתלמידים שאפו ללמוד ב"מגמה ריאלית". כמה אחוזים שואפים ללמוד היום פיסיקה ומתמטיקה ברמה של 5 יחידות??
האיחוד האירופי יזם לפני כמה שנים את התכנית "ליל החוקרים", שנועדה לקרב את הציבור למדע ולמדענים. בארץ זה נקרא "חכמים גם בלילה", פעילות נחמדה שמתקיימת כל שנה בסוף ספטמבר.
למה יזמו את זה דווקא בשנים האחרונות? כי קודם לא היה בזה צורך מיוחד…
הדוגמית אינה מוכיחה דבר מלבד התעניינות יורדת בכל מה שמדווח בחדשות. גם אני לא מתעניין בדיווחי מדע שמופיעים בעיתונות הפופולרית (משום שהכתבים בורים ומעוותים את העינין, בגלל שמדובר בקוריוזים וכו').
בעניין המגמות בתיכונים – רוב התלמידים שאפו ושואפים להגיע למגמה ריאלית לא משום אהבתם לניוטון ובולצמן אלא משום היוקרה. בעבר, מי שהלך לריאלית קיבל תווית של "חכם". היום יש עוד מגמות שמקבלים בהם תווית זו כמו מגמת מחשבים, ואפילו מגמה ביולוגית. מדע הוא לא רק פיזיקה ומתמטיקה.
בעניין התוכניות – יש אחת כזו גם באוניברסיטה העברית. אם תרשה לי להיות מעט ציני – מדובר כאן ביחסי ציבור שאינם נובעים מירידה בכבוד המדע אלא מהפוליטיזציה של תקצוב האוניברסיטאות. כשמצביעים על חלוקת עוגה זה מה שקורה (וכל מי שלמד בחייו תורת המשחקים מבין יפה מאוד למה). לפיכך אין זה פלא שזה קורה כאן ובאירופה אך לא במקומות אחרים.
כדי לאמוד את ההתעניינות הציבורית במדע צריך להבין כמה אנשים צופים מרצונם החופשי בתוכניות מדע, מנויים על ירחון מדע פופולרי או קוראים בבלוגים מדעיים (וכו'). אני לא ממש מבין כיצד ניתן לאסוף את הנתונים ולכן אני חושב שהאמפיריקה כאן בעייתית.
בהיעדר אמפיריקה, הרשה לי לחזור לניסוי המחשבתי שהצעתי במרומז לעיל. נניח שנכנסים שני אנשים לסלון של "משכילים". האחד בקיא ברזי תורת החבורות ובור בטולסטוי והשני בקיא בטולסטוי ובור בחבורות. למי יקראו "בור"?
הדבר מראה לנו שהמדע פשוט אינו חלק מהתרבות אפילו של מי שנקראים "משכילים" (אין לזה קשר אגב, לרלוונטיות לחיים וכו,). זה המצב כיום וזה היה המצב בעבר. יש כמה תנאים מקדימים כדי להבין מדע או אפילו להתעניין בו. הם אינם מתקיימים ברוב הציבור ואני לא יודע כיצד אפשר לשנות זאת. אני חושד שהפתרון לא מצוי באגף יחסי הציבור!
ועוד בעניין תרבות מדעית – כמה אנשים "משכילים" מאמינים בהומיאופתיה ויתר קשקושים וחסינים לגמרי לכל טיעון מדעי (בעיקר משום שאינם מבינים אותו)? מה היה בעניין זה בעבר? אני חושב שדבר לא השתנה.
יש דוגמה נגדית לכל דוגמה נגדית 🙂
אפשר ורצוי לפתח את הדיון הזה, אני לא בטוח שהמקום הכי מתאים זה כאן, בתגובות לבלוג המקרי שלי.
בכל אופן, לגבי תגובתך האחרונה: אני מניח שלא סתם הוספת מרכאות למילה "משכילים". כנראה התכוונת לאנשים שהם בעצם בורים. אם זה כך, אין לי ויכוח אתך.
אנשים משכילים באמת (בלי מרכאות) אינם מאמינים בקשקושים ובוודאי אינם "חסינים לגמרי ךכל טיעון מדעי".
נו טוב, אני מתאר לי שעכשיו תוכל להעלות לדיון את הסוגיה מה זה "השכלה".
בוודאי שאוכל להעלות זאת לדיון. אני רמזתי בתגובתי לכך שמה שנתפס בעיני רבים כ"השכלה" הוא השכלה בתחומים מאוד מצומצמים. השכלה מדעית היא אמנם השכלה אך היא נתפסת בסוג של טכנוקרטיה ולא כמשהו שהוא חלק מהתרבות הכללית. אני חושב שזו הבעיה הגדולה ביותר – חלק ניכר מהציבור שפוקד את האוניברסיטאות פשוט לא מתעניין במדע ולא רואה במדע חלק מהשכלתו הכללית. אני, למשל, למדתי בגבעת רם. רבים מאנשי הגבעה היו נוסעים ב"שאטל" להר הצופים כדי לשמוע שם קורסים במדעי הרוח. תופעה דומה מקרב "אנשי ההר" לא נצפתה. בנוסף, יש קורסי מבוא לתחומי מדע שונים שניתנים בהר הצופים. אני יודע, למשל, שהקורס בתחום המתמטיקה (שמציג עניינים "מופשטים" כגון חבורות, שדות, אנאליזה וכו' בגישה פשוטה) לא מושך את המוני התלמידים ולא משום שהמרצה לא טוב (למעשה – מעבירים קורס זה המרצים הטובים ביותר של החוג למתמטיקה).
הבעיה אכן קיימת וידועה.
אולי אכתוב על זה משהו ברשימה נפרדת.
איכשהו נראה לי שדווקא ועד הבית לא היה מוכן לקבל את ארבעת המועמדים הראשונים
קצת באיחור, אבל אני רוצה להחמיא לאילת ולעמנואל (לוטם) על השיר המצוין. אני חושב שדווקא השיר הזה מראה איך אפשר להגיע לכותרות בצורה פופוליסטית שמסתמכת על הממים ועל התרבות הקיימת, ולהעביר מסר נוקב אודות תרבות המדע והפסאודו-מדע בארץ.
עכשיו רק צריך לחכות ללונדון וקירשנבאום שירימו את הכפפה ויבקשו להקריא את השיר באולפן.