"אתה העורך של פנטסיה 2000?" דרש לדעת הקול התקיף שמעבר לקו, אחרי שצלצול טלפון טורדני העיר אותי בשעת לילה לפני שנים אחדות. "הייתי," הודיתי באשמה, "במה העניין?"
"סוף סוף השגתי אותך," צהל האיש. "שמע, בגליון מס'… כתוב שהמשך הסיפור … מופיע בעמוד 54, ואין שם שום המשך!" "אדוני, אה…אתה יודע שעברו מאז עשרים וכמה שנים?" גמגמתי, אחרי שהתאוששתי מההלם הקל. "אז מה?" תמה הקורא הנזעם על שאלתי.
שיחות ליליות כאלה אמנם לא הרביתי לקבל, למזלי, אבל אולי היה בחריג משעשע זה ביטוי מוקצן למה שחשתי בכל השנים שחלפו מאז התקופה הלא-ארוכה בה הופיע כתב-העת (1978 -1984). זה קרן מאינספור שיחות ומפגשים מקריים: אנשים זוכרים לטובה את "פנטסיה 2000", ונראה שהם מתגעגעים. שאלות כמו מדוע העיתון נסגר ולמה לא לחדש את פעילותו חזרו ונשמעו במשך השנים. אני די מופתע לשמוע אותן גם כיום, בעידן העיתונים המקוונים, וכאשר בכל זאת מודפסים בעברית שלושה מגזיני מד"ב. כנראה שהיה משהו מיוחד ב"פנטסיה 2000". לפחות לחלק מקוראיו העניק המגזין חוויה ראשונית וייחודית, לפעמים אפילו שינה ועיצב את השקפת עולמם. ביטוי מסוים לכך מצוי במדור "פנטסיה שלי" בגליון זה, שבו שמונה אנשים משתפים אותנו באשר למשמעות של "פנטסיה 2000" בשבילם.
לא, אנחנו לא מקימים לתחייה את "פנטסיה 2000". אמנם גליון זה נקרא "מס' 45", אבל זהו פרויקט חד-פעמי, רק בשביל הכיף (והנוסטלגיה), ללא כל כוונת רווח, וכדי לחגוג 30 שנה לצאת הגליון הראשון. חובבי מד"ב מסוימים טיפחו במשך השנים מיתוס שגליון 45 אכן קיים ועותקים סודיים שלו גנוזים אי-שם. אז הנה הוכחה לקשר הקלוש בין מיתוסים למציאות. האם זאת התחייבות שלא יהיה גליון 46, או שעותקים ממנו אינם נגנזים זה עתה בכספת סודית או ב"כמוסת זמן"? כלל וכלל לא. יש מיתוסים טעוני טיפוח, לא?
30 שנה זה הרף-עין במונחים קוסמיים, אך הרבה במונחים של חיי אדם וחברה. חוץ מזה שהגיל של חברי מערכת "פנטסיה 2000" המקורית הוכפל (ואף יותר) מאז הגליון הראשון, קרו בעולם עוד כמה דברים.
ב-1978 היו האינטרנט, המחשב האישי בכל בית וטלפון נייד בכל כיס, משהו עתידני לגמרי. קיום פלנטות מחוץ למערכת השמש היה לא יותר מהשערה. מאז התגלו כבר מעל 300 כאלה, וביניהן גם "דמויי ארץ" – מה שכמובן מחזק את ההשערה שיש גם חיים (תבוניים?) אי-שם בחוץ. הגנום האנושי פוענח – והציב שאלות חדשות למדענים. הפציעו תחומים מדעיים-טכנולוגיים חדשים כמו ננוטכנולוגיה וביולוגיה סינתטית, ואיתם הבטחה (מלווה בחששות) להשפעה מהפכנית על החברה במאה ה-21. הדגמות ראשונות של טלפורטציה קוואנטית אישרו (וזה ציטוט מפי מדענים) "את האינטואיציה של סופרי מד"ב".
וגם נפלה חומת ברלין, התפרקה ברית המועצות, הסכמי שלום נחתמו, מלחמות פרצו, ראש ממשלה נרצח, מגדלי התאומים הופלו…
העולם משתנה. לאיזה כיוון? האם לקראת רציונליות המבוססת על ידע וחתירה לידע, או חלילה לקנאות אי-רציונלית (שבאופן אירוני הידע המדעי הרציונלי נותן בידיה כלי משחית)? אולי זאת מחשבה נאיבית, אך לסיפורי מד"ב, חוץ מזה שכיף לקרוא אותם, יש חשיבות ויש תפקיד בעולם המשתנה. ארתור סי קלארק, שנטש אותנו במרץ 2008, כתב: "רק כותבים וקוראים של מד"ב כשירים באמת לדון באפשרויות הצפונות בעתיד." העתידן אלווין טופלר המליץ לכלול ספרות מד"ב בתכניות הלימודים כדי להעניק לתלמידים "מסע דמיוני לעולם הסבוך של שאלות פוליטיות, חברתיות, פסיכולוגיות ומוסריות, העתידות להתייצב בפניהם בבגרותם." כן, אני משוכנע שלספרות המד"ב יש חשיבות חברתית, היא מהווה מעבדה מחשבתית לבניית מציאות עתידית וחלופית, ובמקרים רבים היא גם מפרה ומדרבנת את החשיבה המדעית.
מלבד קלארק, שהוא עצמו דוגמה מצוינת לאותה הפריה ודרבון, ראוי להזכיר עוד מספר לא מבוטל של יוצרים שהטביעו את חותמם על הז'אנר ושנפטרו מאז הגליון הראשון של "פנטסיה 2000". הרשימה (החלקית) מפחידה: היינליין, אסימוב, סימאק, דיק, בסטר, שקלי, הויל, זילזני, אדמס, לם…
בו בזמן, הועשר הז'אנר בסופרות וסופרים חדשים, רבים ומעולים שמטביעים את חותמם בעקבות דור הנפילים, ועוד מקלדתם נטויה.
וגם קרה משהו ביצירה המקומית. אם בימי "פנטסיה 2000" הראשונים היססנו לפרסם סיפור מקורי מדי פעם, הרי שבגליון 45 אנו גאים לכלול חמישה (ושיר אחד) – כולם מעולים, לדעתנו המשוחדת. יצירות של מחברים ישראליים הופיעו כבר בחו"ל (הן המגזינים והן בספרים), ויש ביניהם בוודאי כאלה שבכוחם להטביע את חותמם על הסיפורת הבדיונית העולמית. הגיע הזמן.
קריאה מהנה!
אהרון האופטמן
|
מה בגליון 45? סיפורים מתורגמים: פריז הכובשת / גרגורי בנפורד ודייויד ברין סיפורי מקור: ברית עולם / לביא תדהר מאמרים: פנטסיה שלי – קוראים וותיקים מספרים על המשמעות של פנטסיה 2000 בשבילם: |
גליון 45 של "פנטסיה 2000" נמצא כעת למכירה בחנויות ספרים ברחבי הארץ.
אפשר גם להזמין כאן ולקבל פרטים על המהדורה המיוחדת לאספנים.
כאמור, זהו פרויקט ללא כוונת רווח; המכירות נועדו לכיסוי עלויות ההפקה. אם ההכנסות יעלו על ההוצאות, הרווחים ייתרמו לאגודה הישראלית למדע בדיוני למטרות קידום המד"ב בארץ.
קישורים נוספים:
ביקורת של גלעד סרי-לוי על גליון 45
העתיד זה לא מה שהיה פעם 