"מה יהיה" – קריאה מודרכת בכתבה ב"מעריב"

ב-15.1.06 פורסמה במוסף כלכלה של "מעריב" כתבה גדולה בשם "מה יהיה" – פרויקט משותף של "מעריב" וגלי-צה"ל – על התפתחויות טכנולוגיות עתידיות. בכתבה נכללו מספר קטעים על נושאים שונים, שהתבססו על ראיונות עם מספר חוקרים ומומחים. היא הופיעה גם בגרסה מקוונת באתר NRG .
 
הקטע על ננוטכנולוגיה התבסס על ראיון טלפוני עם עבדכם הנאמן. למרבה הצער, יש בו מספר שגיאות ואי-דיוקים.

להלן הקטע, עם תיקונים שלי תוך "בוקסות"(בגופן נטוי). 
 
ננו-טכנולוגיה היא עולם חדש ומופלא שחוקיו עדיין אינם ברורים, אפילו לאלו העוסקים בתחום זה: עולם המולקולות, עד לרמת האטומים, הוא זה שקובע איך ייראו החומרים שבהם נשתמש בעתיד, איך נטפל בחולים, איך נבנה את מכונות העתיד. כאן לא מדובר במדע העוסק בחומרים שאפשר לאחוז בכף-היד, אלא בתוצרים קטנים כל-כך שקשה לראות בעין בלתי מזוינת. אבל חומרים אלה הם שישנו את העולם – ברפואה, במחשבים ובתעשיה.

   

 לא נכון שהננוטכנולוגיה עוסקת בתוצרים "קטנים כל-כך שקשה לראותם בעין בלתי מזוינת".   התמונה שמלווה את הכתבה מוכיחה זאת! רואים בה את "מעלית החלל" – שהכבלים שלה מבוססים על ננוטכנולוגיה. אורכם עשרות אלפי ק"מ –  לא צריך כלל מיקרוסקופ בשביל לראותם…

אחד היישומים המרכזיים הצפויים למדע המרגש הזה הוא בתחום הרפואה. התקנים בממדים זעירים במיוחד ירוצו בגופנו, "יסיעו" תרופות לתאים חולים ויבצעו הליכים קיצוניים כמו סילוק גידולים סרטניים. דגש מיוחד ניתן לתכנון מערכות המשלבות ננו-טכנולוגיה עם ביולוגיה. "המערכות הללו יאפשרו לחקור תופעות בתאי הרקמות ולבצע בתוכם מניפולציה כירורגית. יהיו תרופות שיוחדרו באופן ממוקד למקום חולה בגוף-עד לרמת התא הבודד", מעריך ד"ר אהרון האופטמן מהמרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. "היעדים ברורים: ייעול תהליכי הריפוי. במקום לבלוע תרופה שמתפרקת בקיבה ומתפזרת באופן לא מבוקר, השימוש בננו-חלקיקים להסעת חומרים תרופתיים יבטיח פעולה ממוקדת. עם זאת, לא נראה אותם בעשור הקרוב".

לפי סקר שנערך לאחרונה, רוב המומחים לנושא סבורים שאספקת תרופות בצורה ממוקדת באמצעות חלקיקי-ננו תהפוך לטיפול רפואי שגרתי עד שנת 2013

וגם אם פריצת הדרך הזאת לא הושלמה, אין ספק שבעתיד התקנים ננוטכנולוגיים יאבחנו מחלות, ובעתיד רחוק עוד יותר ישמידו תאים טרום סרטניים ויפרצו סתימות בכלי הדם. "הניצנים הראשונים לכך הן קפסולת וידאו של חברת גיוון אימג'ינג הישראלית לאבחונים בקיבה, בוושט ובמעי", אומר האופטמן, "אף אמצעי הדמיה קודם לא סיפק נתונים כאלו, והדור העשירי שלה יהיה כנראה בממדי ננו. בהמשך אולי יוסיפו לה אלמנטים לטיפול כירורגי".
 

     

כמוסת הווידאו של "גיוון אימג'נג", עם כל שכלולה הרב, אינה יכולה לאבחן בעיות לא בקיבה ולא במעי הגס. רק במעי הדק.

הננו-טכנולוגיה לא צפויה להיעצר ברפואה: העתיד צופה לנו גם ננו-רובוטים – מכונות זעירות שישתלבו בפסי ייצור. הרובוטים יידעו להשתמש באטומים ובמולקולות שמקורם בפסולת וליצור מהם חומר מועיל. 
 

  

זה אכן אחד החלומות של "ייצור מולקולרי", אך זה מוגזם לקבוע היום שזה באמת עתיד להתרחש. זהו נושא ספקולטיבי ושנוי במחלוקת.

בינתיים, ננו-חומרים ראשוניים כבר הגיחו לעולם, כמו ננו-צינוריות פחמן – סיבים קטנטנים בקוטר של חלקי מיקרונים, חזקים במיוחד וקלים יותר מפלדה. כשתימצא הדרך לייצר אותם באורך משמעותי הם ישמשו בבניית גשרים, אולי אפילו חלליות. 
 

   

קלים יותר מפלדה? גם עץ ונייר קלים מפלדה! הכוונה לסיבים בעלי חוזק סגולי גבוה מאוד (כלומר חוזק גבוה יחד עם משקל סגולי נמוך).

מתי החזון הזה יתממש?
"זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין", אומר האופטמן, "אבל בנאס"א כבר מדברים על מעליות חלל שיתבססו על סיבי הפחמן. הם כבר תמחרו כרטיס נסיעה במעלית כזאת בכמה מאות דולרים לנוסע".

  

סיבי פחמן קיימים מזה שנים רבות, למשל במבני מטוסים או במחבטי טניס. כאן הכוונה לסיבים המבוססים על ננו-צינוריות פחמן.

שימוש עתידי אחר בננו-ביוטכנולוגיה מצוי בעולם המחשבים. בטכניון בחיפה פועלת קבוצת מחקר בראשות הפרופ' אורי סיוון, המפתחת שבב אלקטרוני המבוסס על דנ"א. זה יוכל לבנות ולשכפל את עצמו. "יתכן ששבב המחשב העתידי לא יגיע ממעבדות אינטל בקרית-גת, אלא ממבחנה במעבדה ביולוגית", אומר האופטמן, "יערבבו כמה חומרים – וייצא טרנזיסטור".

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 5:07 pm

    מנין לוקחים את כל המרכיבים הביולוגיים, כמו תאים, די.אנ.איי וכולי ? בני אדם ? האם זה מוסדר בחקיקה או בינתיים לוקחים מהשכנה של היס וכל מיני.
    אני לא הייתי רוצה לראות את הדי אנ איי שלי מסתובב בטכניון ואם כן שלפחות יקבל שכר מינימום.

  • אהרון  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 5:58 pm

    דנ"א יש גם בתפוחי אדמה ובווירוסים. אלפי מעבדות בעולם משתמשות באופן שגרתי בדנ"א.
    קצת פרטים: http://en.wikipedia.org/wiki/DNA

  • איריס  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 7:54 pm

    טוב לדעת מושגי יסוד.
    אבל אני לא סומכת עליהם,
    notwithstandinG
    משום מה יש לי חשד שהם מעדיפים לשחק עם תאים חכמים יותר מאשר זה של תפו"א
    כל הסיפור ניראה לי חשוד . השילוב בין מכונות ל"אנושיות", חוזר שם.
    השימוש ברכיבים ביולוגיים-אלקטרוניים המוחדרים לגוף וכולי וכולי
    בדיוק קראתי היום תכתובת מעניינת בין ארגון השומר על זכויותנו ובין ביואתיקן מאוניברסיטת פנסילבניה, בקשר לפיתוח של שתל ביו-טכנולוגי שימנן תרופות המיועדות למוח. אשלח לך את הלינק, אך ברור שתשובתו של האתיקן מגומגמת ולא מספקת לעומת הטענות החותכות של הארגון

    מאחר שתמיד יש אינטרס לייצר רובוטים אנושיים כי זה זול יותר וגם כי הם חיילים טובים יותר- צריך להשאיר עירנות.
    אני לפחות לא מרוצה בכלל מהעדר הפיקוח הציבורי והאתי על כל הטכניונים האלה. לך תדע מה הם עושים שם.
    טוב, דנו בזה, ולמיטב הבנתי המצב גרוע, ולא רק בישראל.

  • עידן גולן  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 7:58 pm

    איך עיתון כל כך מרכזי מצליח להוציא תחת ידיו מוצר כל ירוד ומטעה? יהיה נכון להניח שהכתב לא שלח לך את הכתבה לצורך וידוי עובדות?

  • איריס  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 9:19 pm

    http://www.ahrp.org/ethical/WolpeHealy.php
    חבל שאי אפשר לקבל התכתבות כזו עם אנשים בארץ
    כלומר, חשיפה אישית נוקבת ולא נפוחה של התמיכות והקשרים הכספיים בין חוקרים לבין גופים כלכליים, לפרטי פרטים.
    קראתי לא מזמן פרטיכל של ישיבת כנסת עם ראש פרוייקט הגנום ממכון וייצמן, שהצליח להוציא מכליו את שטייניץ, ראש הועדה, שנאלץ כמדומני לסלק את הפרופסור השחצן שסרב להתייחס ברצינות לשאלות אתיות של המחוקקים.

  • ערן  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 9:35 pm

    דרור גלוברמן ענה בבלוג שלו: http://www.notes.co.il/globerman/16128.asp

    עכשיו תתקוטטו כמו ילדים טובים!

  • אהרון  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 9:54 pm

    הנחתך נכונה.

  • אהרון  ביום ינואר 23, 2006 בשעה 10:37 pm

    למה להתקוטט? "מעריב" זה עיתון תרבותי, לא?
    עניתי לדרור באתר שלו, (אין לי מושג מדוע כתב פוסט נפרד אצלו ולא הגיב כאן).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: