Monthly Archives: ינואר 2006

"מה יהיה" – קריאה מודרכת בכתבה ב"מעריב"

ב-15.1.06 פורסמה במוסף כלכלה של "מעריב" כתבה גדולה בשם "מה יהיה" – פרויקט משותף של "מעריב" וגלי-צה"ל – על התפתחויות טכנולוגיות עתידיות. בכתבה נכללו מספר קטעים על נושאים שונים, שהתבססו על ראיונות עם מספר חוקרים ומומחים. היא הופיעה גם בגרסה מקוונת באתר NRG .
 
הקטע על ננוטכנולוגיה התבסס על ראיון טלפוני עם עבדכם הנאמן. למרבה הצער, יש בו מספר שגיאות ואי-דיוקים.

להלן הקטע, עם תיקונים שלי תוך "בוקסות"(בגופן נטוי). 
 
ננו-טכנולוגיה היא עולם חדש ומופלא שחוקיו עדיין אינם ברורים, אפילו לאלו העוסקים בתחום זה: עולם המולקולות, עד לרמת האטומים, הוא זה שקובע איך ייראו החומרים שבהם נשתמש בעתיד, איך נטפל בחולים, איך נבנה את מכונות העתיד. כאן לא מדובר במדע העוסק בחומרים שאפשר לאחוז בכף-היד, אלא בתוצרים קטנים כל-כך שקשה לראות בעין בלתי מזוינת. אבל חומרים אלה הם שישנו את העולם – ברפואה, במחשבים ובתעשיה.

   

 לא נכון שהננוטכנולוגיה עוסקת בתוצרים "קטנים כל-כך שקשה לראותם בעין בלתי מזוינת".   התמונה שמלווה את הכתבה מוכיחה זאת! רואים בה את "מעלית החלל" – שהכבלים שלה מבוססים על ננוטכנולוגיה. אורכם עשרות אלפי ק"מ –  לא צריך כלל מיקרוסקופ בשביל לראותם…

אחד היישומים המרכזיים הצפויים למדע המרגש הזה הוא בתחום הרפואה. התקנים בממדים זעירים במיוחד ירוצו בגופנו, "יסיעו" תרופות לתאים חולים ויבצעו הליכים קיצוניים כמו סילוק גידולים סרטניים. דגש מיוחד ניתן לתכנון מערכות המשלבות ננו-טכנולוגיה עם ביולוגיה. "המערכות הללו יאפשרו לחקור תופעות בתאי הרקמות ולבצע בתוכם מניפולציה כירורגית. יהיו תרופות שיוחדרו באופן ממוקד למקום חולה בגוף-עד לרמת התא הבודד", מעריך ד"ר אהרון האופטמן מהמרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. "היעדים ברורים: ייעול תהליכי הריפוי. במקום לבלוע תרופה שמתפרקת בקיבה ומתפזרת באופן לא מבוקר, השימוש בננו-חלקיקים להסעת חומרים תרופתיים יבטיח פעולה ממוקדת. עם זאת, לא נראה אותם בעשור הקרוב".

לפי סקר שנערך לאחרונה, רוב המומחים לנושא סבורים שאספקת תרופות בצורה ממוקדת באמצעות חלקיקי-ננו תהפוך לטיפול רפואי שגרתי עד שנת 2013

וגם אם פריצת הדרך הזאת לא הושלמה, אין ספק שבעתיד התקנים ננוטכנולוגיים יאבחנו מחלות, ובעתיד רחוק עוד יותר ישמידו תאים טרום סרטניים ויפרצו סתימות בכלי הדם. "הניצנים הראשונים לכך הן קפסולת וידאו של חברת גיוון אימג'ינג הישראלית לאבחונים בקיבה, בוושט ובמעי", אומר האופטמן, "אף אמצעי הדמיה קודם לא סיפק נתונים כאלו, והדור העשירי שלה יהיה כנראה בממדי ננו. בהמשך אולי יוסיפו לה אלמנטים לטיפול כירורגי".
 

     

כמוסת הווידאו של "גיוון אימג'נג", עם כל שכלולה הרב, אינה יכולה לאבחן בעיות לא בקיבה ולא במעי הגס. רק במעי הדק.

הננו-טכנולוגיה לא צפויה להיעצר ברפואה: העתיד צופה לנו גם ננו-רובוטים – מכונות זעירות שישתלבו בפסי ייצור. הרובוטים יידעו להשתמש באטומים ובמולקולות שמקורם בפסולת וליצור מהם חומר מועיל. 
 

  

זה אכן אחד החלומות של "ייצור מולקולרי", אך זה מוגזם לקבוע היום שזה באמת עתיד להתרחש. זהו נושא ספקולטיבי ושנוי במחלוקת.

בינתיים, ננו-חומרים ראשוניים כבר הגיחו לעולם, כמו ננו-צינוריות פחמן – סיבים קטנטנים בקוטר של חלקי מיקרונים, חזקים במיוחד וקלים יותר מפלדה. כשתימצא הדרך לייצר אותם באורך משמעותי הם ישמשו בבניית גשרים, אולי אפילו חלליות. 
 

   

קלים יותר מפלדה? גם עץ ונייר קלים מפלדה! הכוונה לסיבים בעלי חוזק סגולי גבוה מאוד (כלומר חוזק גבוה יחד עם משקל סגולי נמוך).

מתי החזון הזה יתממש?
"זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין", אומר האופטמן, "אבל בנאס"א כבר מדברים על מעליות חלל שיתבססו על סיבי הפחמן. הם כבר תמחרו כרטיס נסיעה במעלית כזאת בכמה מאות דולרים לנוסע".

  

סיבי פחמן קיימים מזה שנים רבות, למשל במבני מטוסים או במחבטי טניס. כאן הכוונה לסיבים המבוססים על ננו-צינוריות פחמן.

שימוש עתידי אחר בננו-ביוטכנולוגיה מצוי בעולם המחשבים. בטכניון בחיפה פועלת קבוצת מחקר בראשות הפרופ' אורי סיוון, המפתחת שבב אלקטרוני המבוסס על דנ"א. זה יוכל לבנות ולשכפל את עצמו. "יתכן ששבב המחשב העתידי לא יגיע ממעבדות אינטל בקרית-גת, אלא ממבחנה במעבדה ביולוגית", אומר האופטמן, "יערבבו כמה חומרים – וייצא טרנזיסטור".

מודעות פרסומת