בשנת 2029 יהיה ניתן לקרוא, בעזרת מחשב ומכשור מתאים, את המידע האגור במוחם של בני אדם.
האם זאת נבואה? לא. אין נביאים בעולמנו, ובכלל, כמו שאמרו הסינים, קשה מאוד להתנבא – במיוחד בקשר לעתיד. לא, זו אינה נבואה, אלא תחזית טכנולוגית, דהיינו הערכה בדבר מועד התממשותה האפשרי של התפתחות טכנולוגית מסוימת – על פי מיטב שיפוטה של קבוצת מומחים. היא כלולה בין מאות תחזיות אחרות שמתפרסמות באופן תקופתי, מדי כחמש שנים, ע"י סוכנות המדע והטכנולוגיה של ממשלת יפן, במסגרת "סקר חיזוי טכנולוגי" עב כרס. היא נכללה גם בסקר דומה שבוצע לפני שנים אחדות בארץ, עבור משרד המדע (על-ידי המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת ת"א בשיתוף עם מוסד נאמן בטכניון. תחזית המומחים הישראלים בנושא זה היתה דומה למדי לזו היפנית).
תחזיות מעין אלה נעשות במדינות שונות בעולם, בשיטה הנקראת "דלפי". שם לא כל כך מוצלח, בהתחשב בעובדה שבמקדש דלפי ביוון הקדומה היתה הכוהנת מתנבאת (כלומר משמיעה אמירות מעורפלות) ככל הנראה בהשפעת גאזים מעוררי הזיות. המומחים המשתתפים בסקרי דלפי המודרניים נעזרים אך ורק בידע שלהם, ולא בכימיקלים. הרעיון הוא שאף כי כל מומחה עלול לטעות, ולאיש מהם לא ניתנה הנבואה, אפשר לנצל את הידע הקולקטיבי שלהם בכדי להעריך התפתחויות טכנולוגיות חזויות.
חזויות, ולא הזויות!
טכנית הדבר נעשה ע"י הפצה חוזרת ונשנית של שאלונים עם שאלות בנוגע להתממשות של טכנולוגיות עתידיות שונות. בכל סבב מקבלים המומחים הנשאלים את התוצאות של הסבב הקודם. כך יכול כל מומחה לשקול את תשובותיו הקודמות לאור הדעות של עמיתיו, בלי להיחשף כמי ש"מתיישר" לפי עמדה של מומחה בכיר (או בעל כושר שכנוע) יותר ממנו או כעקשן מתנשא (זהו אחד היתרונות של השיטה. "אינטראקציה קבוצתית אך אנונימית" קוראים לזה בעגה המקצועית). בדרך כלל, במהלך הסבבים מתגבשת תמימות דעים סבירה והיא זו שנותנת תוקף מסוים לתחזית. בדוגמה של התחזית המצוטטת בראש מאמר זה (על קריאת המידע מתוך מוח אנושי) מידת תמימות הדעים לא היתה גבוהה מאוד: 13 אחוז מהמומחים סברו שהדבר לא יקרה לעולם, והתפלגות הדעות של השאר היתה רחבה למדי (שנת 2029 היתה ה"חציון", כלומר חצי מהמומחים סברו שהדבר יקרה המאוחר יותר, וחציים סברו שזה יתממש מוקדם יותר). עם זאת, היו נושאים שבהם אחוז הספקנים היה גבוה הרבה יותר (כפי שתראו בדוגמאות שבסוף המאמר).
מקדש אפולו בדלפי, יוון
סקרי "דלפי" כאלה הם אחד הכלים המסייעים למקבלי החלטות (בממשלות וארגונים שונים) בתחומים המושפעים מהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות. למשל, בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים למחקר ופיתוח. מועד המימוש המשוער של נושא עתידי מסוים הוא מרכיב חשוב ומעניין בסקרי דלפי, אך הוא אינו המרכיב היחיד ואולי אף לא החשוב ביותר: כל נושא מלווה בשאלות חשובות נוספות כמו מידת השפעתו על איכות החיים, הגורמים העשויים להאיץ (או לעכב) את מימושו, הפוטנציאל העסקי הטמון בו, ועוד כהנה וכהנה סוגיות נכבדות. כל המכלול הנ"ל נותן מצד אחד מידע רב-ערך למקבלי ההחלטות, ומצד שני מעורר ומדרבן דיון בקרב המומחים, אנשי הקהיליה המדעית-טכנולוגית, באשר להשלכות העתידיות של המחקר שבתחומי מומחיותם.
וחוץ מזה, זה מעניין – בתנאי שהעתיד מעניין אתכם, כמובן…
את חובבי המדע הבדיוני זה בוודאי מעניין, אם כי מובן שיש הבדל משמעותי בין העתידנות הבדיונית לבין חיזוי טכנולוגי מקצועי. יש לזכור גם שלא כל ספרות המדע הבדיוני עוסקת בעתיד (חלקה אפילו מתמקד בעבר דווקא). אך אותו חלק ממנה שכן עוסק בעתיד אינו שואף בהכרח לתאר התפתחויות בעלות סבירות גבוהה ובטווחי זמן קצרים יחסית. להיפך, המדע הבדיוני העתידני עוסק בעיקר באפשרויות שסבירותן נמוכה, או בעתיד הרחוק מאוד, או בשניהם גם יחד. הוא אינו עוסק בהכרח בעתיד רצוי או בעתיד שמימושו הוא בר-השגה בוודאות גבוהה. אולי להיפך. זה כוחו וזה קסמו.
אך מקבלי החלטות בהווה זקוקים לידע על אפשרויות שסבירותן גבוהה, ברמת וודאות גבוהה ככל הניתן ובטווחי זמן קצרים יחסית (10 עד 30 שנה, בדרך כלל), ומתוך שאיפה להשיג את מימושו של עתיד רצוי (רצוי למי זו כבר שאלה אחרת), לא עתיד דמיוני. לכן הם זקוקים לחיזוי טכנולוגי ולשיטות כמו "דלפי".
אפשר לומר שמגוון התייחסויותינו אל העתיד משתרע בין הגישה של "אפשרויות בלתי סבירות" (שבדרך כלל באות לידי ביטוי בספרות המד"ב) לבין הגישה של "אפשרויות סבירות", אשר מהוות את מוקד העניין של החיזוי המדעי-טכנולוגי-חברתי השיטתי (ושאולי לא בדיוק מעניינת חלק מקוראי המד"ב, הנוהים אל דמיון "פרוע" מעט יותר).
אפשר לומר גם ששתי הגישות הללו, או שתי זוויות הראיה הללו, עשויות בהחלט להפרות זו את זו. סופרי מד"ב רציניים עוקבים אחר התפתחויות מדעיות ואחר מחקרי חיזוי טכנולוגי, כדי לרכוש ידע שיעשיר את יצירתם. ואילו גורמים העורכים תחזיות טכנולוגיות וחברתיות בעולם נוהגים לפעמים לשלב סופרי מדע בדיוני בין המומחים, מתוך הערכה לתרומה הייחודית שעשויה להביא חשיבתם היצירתית יוצאת הדופן. דומני שיש מקום לנצל עוד יותר פוטנציאל זה של הפריה הדדית – יותר מכפי שזה נעשה עד היום.
אז מה עוד היה בסקר "דלפי" היפני חוץ מקריאת מידע מהמוח? המון. שישה-עשר תחומים טכנולוגיים שונים, מאות תחזיות, אלפי מומחים. ארועים טכנולוגיים הצפויים להתממש מתי שהוא בין ימינו אלה לבין שנת 2030 (חיזוי "דלפי", ובעצם כל שיטת חיזוי מקובלת אחרת, אינם מתיימרים להפליג אל עתיד רחוק יותר). את חובבי המד"ב יעניינו בוודאי יותר הנושאים שמועד מימושם החזוי קרוב יותר לשנת 2030 מאשר ל-2005.
אז הנה לכם מספר דוגמאות, שכולן אמורות להתרחש, על פי המומחים היפניים, בין השנים 2024 ל-2029. מטבע הדברים, ככל שמועד ההתממשות רחוק יותר כך אי-הוודאות עולה, ועימה מספר המומחים שמטילים ספק בהיתכנות המימוש. דבר זה הוא מעניין כשלעצמו, ולכן ליד כל תחזית מופיע (בסוגריים) אחוז המומחים שסברו שהנושא לא ימומש לעולם, או שהוא ימומש הרבה אחרי שנת 2030.
רפואה ומדעי החיים:
· הבנת המנגנון המולקולרי של ראשית החיים על פני כדור הארץ (13%)
· מחצית מההשתלות נעשות עם אברים המיוצרים בטכנולוגיה של הנדסת רקמות (5%)
· פיתוח אברים מלאכותיים בעלי תפקודים העולים על אלה של הטבעיים (18%)
· יכולת לעכב תהליכי הזקנות בעזרת מניפולציה גנטית (32%)
מחשוב:
· הבנת מנגנון היצירתיות האנושי כך שניתן יהיה ליישמו במחשבים (20%)
· פיתוח רובוטים נבונים עם חושים, חשיבה עצמאית ויכולת החלטה דמוית זו האנושית (23%)
· תוכנות מחשב מסוגלות להחליף שופטים ועורכי דין (48%)
· שימוש מעשי במחשבי-על הפועלים במהירויות שעון של מאות או אלפי ג'יגה-הרץ (38%)
· פיתוח שבבי בינה מלאכותית המשלבים אלקטרוניקה ותאים חיים (14%)
· פיתוח שבבי בינה מלאכותית המסוגלים להבין רגשות אנושיים ולהפגין שיתוף ברגשות (15%)
חלל:
· נחיתת אדם על המאדים וחזרתו אל כדור הארץ (2%)
· תחנה מאוישת קבועה על הירח לצרכי מחקר ופיתוח טכנולוגיות לשימוש במשאבים המצויים בירח (3%)
· אנשים חיים במשך תקופות ממושכות בתחנת חלל (13%)
· בניית מעבורת חלל למטרות תיירות, עבור הציבור הרחב (17%).
(אגב, לדעת המומחים היפניים עד שנת 2014 צפוי גילוי חיים חוץ-ארציים או עקבותיהם על המאדים)
ועל פני כדור הארץ (נושאים שמטבע הדברים זוכים לעניין מיוחד ביפן):
· הקמת ערים ימיות (19%)
· חיזוי רעידות אדמה רבות-עוצמה מספר שנים מראש (23%)
שיטת "דלפי" לחיזוי טכנולוגי הומצאה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ע"י אנשי מכון "ראנד" בארה"ב, למטרות של חיזוי בתחומי פיתוח אמצעי לחימה. לימים שוכללה השיטה וזכתה לפופולריות במיוחד ביפן, שם נערכים זה סקרי "דלפי" רחבי היקף באופן שיטתי, אחת ל-4 – 5 שנים, מאז תחילת שנות ה-70. ייתכן שהקשר בין עיתוי זה לבין עליית יפן כמעצמה טכנולוגית אינו מקרי. משנות ה-90 נעשו מחקרי דלפי במדינות רבות אחרות. בשנים האחרונות, נרתמו היכולות של רשת האינטרנט לעריכת סקרי "דלפי", ויש להניח שחיזוי "דלפי מקוון" יילך ויתפתח. מי שמעוניין יכול לנסות למשל את פרויקט הדלפי המקוון של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (בהנחה שהפרויקט עדיין פעיל, כמובן, בעת שאתם מנסים). תוכלו אפילו לקחת חלק פעיל בחיזוי ולשתף את מנהלי הדלפי הנ"ל בהגיגיכם – אם רק תצליחו לשכנע אותם שרמת הידע שלכם מצדיקה זאת.
(המאמר הופיע בעבר, בשינויים קלילים, ב"המימד העשירי", המגזין של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה")
העתיד זה לא מה שהיה פעם 